לעזרה בהזמנות מלונות בכל העולם לבודדים ולקבוצות, ללא עמלות הזמנה חייגו : 03-6206147


ראו עוד מידע על כפרי זגוריה 

 

 

 

הזמנת מלון בישראל


 


 

 

 

רקדניות ברזילאיות

נושא המאמר: רקדניות ברזילאיות
מאת: לטינו דאנס   שמור מאמר למועדפים

כיום כל אירוע חייב להיות אירוע מושקע וייחודי שיש בו אטרקציה ייחודית שתהפוך את האירוע לאירוע בלתי נשכח. אם אתם רוצים ליצור אווירת קרנבל באירוע שלכם, תזמינו רקדנים ורקדניות ברזילאיות שירימו את הקצב על הרחבה. הרקדניות מגיעות בלבוש ברזילאי ודואגות שיהיה שמח על הרחבה, כמו בברזיל... בדרך כלל מומלץ להזמין שתיים או שלוש רקדניות ברזילאיות ורקדן אחד שגם ינחה את הערב ויפעיל את הקהל בריקודי שורות ברזילאיים. המטרה ליצור אווירת קרנבל באירוע שלכם לכן יש לדאוג שהרקדניות הברזילאיות נראות טוב, חיכניות ויודעות להתמזג עם הקהל. מאוד מאוד חשוב שהרקדן המנחה יהיה תותח בהפעלת קהל ויהיה מספיק כריזמטי בהנחיית ריקודי השורות ויגרום לכל האורחים לקום על הרגלים ולהצטרף אליו על הרחבה. על תחסכו באיכות הרקדניות הברזילאיות והרקדן כי על זה יקום וייפול הערב שלכם, וזה מה שיקבע אם האירוע שלכם הוא הצלחה אוו כישלון. הרקדניות הברזילאיות מתאימות לאירועים הבאים: הפעלת סלסה וסמבה בימי חברה וכיף, הפעלת קהל בבר-מצווה ובבת-מצווה, חתונות בגון דרום אמריקאי ועוד. הרקדניות יטריפו את הרחבה בריקודי סמבה וניתן גם לשלב הופעות סלסה, הופעות קפוארה, מעגלי מתופפים ועוד. מקור הסמבה: סמבה (או בפורטוגזית Samba) היא הסגנון המוזיקלי והריקוד המסורתי הנפוץ ביותר בברזיל ונחשב לאחד הסמלים הלאומיים. מקור השם "סמבה" הוא כנראה מהמונח "מֶסֵמבה" (mesemba) - מקצב דתי שמקורו באנגולה. הסמבה היא חלק בלתי נפרד מהקרנבל בברזיל וכל שנה נכתבים שירים חדשים במיוחד לקרנבל. חשוב שהרקדניות הברזילאיות יהיו מעודכנות בשירים ובריקודים העכשוויים. בברזיל האטרקציה מרכזית בקרנבל היא תהלוכת בתי הספר לסמבה, והמטרה שבאירוע שלכם תהיה את אותה האווירה.בימי הקרנבל מציג כל בית ספר את מיטב להיטיו, רקדניו ונגניו. התהלוכה נעה על קרונות משא עליהם נמצאים רקדני הסמבה והמתופפים עם תופי הסמבה הגדולים. סמבה רגילה היא ריקוד אשר נכלל בריקודים סלונים בריקוד חייבים להראות שמחה. הריקוד נעשה בזוגות ובן ובת הזוג צריכים להסתכל אחד לשני בעיניים ולהקשיב למוזיקה וליהנות כמו בכל ריקוד. רוב הריקודים נעשים בשמחה ובמרץ רב. באופן כללי מטרת הסמבה היא ליצור אווירה של שמחה, וזה לא משנה אם זה נעשה בברזיל או בארץ. חברת "לטינו דאנס" היא חברת הרקדנים המגוונת, המקצועית והשמחה ביותר בישראל ומספקת את כל סוגי הרקדנים והרקדניות לאירועים, כולל רקדנים ורקדניות לחתונה, ריקוד בת מצווה, רקדנים סמויים, אירועי חברה ועוד. ל"לטינו דאנס" יש מרחב רב של רקדנים ורקדניות בשלל סגנונות הריקוד, כאשר הרקדנים והרקדניות מסוגלים להופיע, להדריך ולהפעיל את הקהל באירוע שלכם, הכל על פי דרישתכם אצל חברת "לטינו דאנס" תוכלו לבחור ממגוון רב של אפשריות ריקוד כך שתוכלו לתפור את הערב שיתאים לכם ביותר. ליצירת קשר , ניתן להתקשר ל-0504-725696 אוו להיכנס לאתר www.latinodance.co.il שם גם תוכלו להתרשם מצוות "לטינו דאנס" תוך כדי צפייה בסרטוני ריקוד שונים של רקדני "לטינו דאנס". שיהיה המון מזל טוב ואירוע שמח לכולם
www.latinodance.co.il

נושא המאמר: סטריפ דאנס
מאת: לטינו דאנס   שמור מאמר למועדפים

רוצה להפתיע עם חווית ריקוד מיוחדת, כיפית בטרוף, חושנית וסקסית ?? הגעת למקום הנכון ! סדנת הסטריפ דאנס מיועדת לכל אישה, בכל גיל ובכל רמה, המעוניינת ללמוד לזוז בחושניות ולהרגיש סקסית. זה הזמן להעיז, לחצות גבולות, לשחרר מיניות ולתת לאישה המפתה שבך לפרוץ החוצה. הסטריפ דאנס הוא סגנון ריקוד חושני שהתחיל כבר מ – 1906 , ביסס את מעמדו כסגנון ריקוד מן המניין במשך השנים, ואין ספק שהיום הוא נחשב לצעקה האחרונה. סטריפ דאנס הוא ריקוד השואב השראה ממועדוני הסטריפטיז ולכן בסדנת הסטריפ דאנס ילמדו תנועות גוף חושניות לרקע מוזיקה תואמת. הסדנאות מועברות ע"י מדריכת לטינו דאנס שתשלב בחוויה שלכן חושניות,לימוד פשוט וקליט והכי חשוב- הרבה הרבה כיף. ניתן להעביר את הסדנא באופן אישי, קבוצות קטנות\גדולות ללא הגבלה במס' המשתתפות. סדנאת הסטריפדאנס מתאימה לאירועים הבאים : * אם את מעוניינת לארגן אירוע חוויתי שכולם ייהנו, כמו מסיבת רווקות שהרי זה אירוע שבהגדרה שלו יש לגיטימציה לשחרר מיניות. * להגשים פנטזיה לעצמך ולבן זוגך ולגרום לחיי המין שלכן לעלות מדרגה. * שיפור הכושר הגופני יחד עם המיניות והביטחון העצמי. * או בלי סיבה מיוחדת, רק בשביל עצמך - לצאת מהשגרה ולהכניס קצת עניין והנאה לחיי היומיום. לפרטים על שיעור סטריפ דאנס, ניתן בטלפון 054-3169876 אוו בדף הבית. בנוסף, חברת לטינו דאנס מספקת רקדנים ורקדניות לארועים ומדריכי ריקוד בשלל סגנונות הריקוד. בואו להתנועע ולרקוד כמו כוכבים...
www.latinodance.co.il


נושא המאמר: ניהול ערב קריוקי מקצועי
מאת: לאון רומנצ'וק   שמור מאמר למועדפים

יש פתגם רוסי שבתרגום אומר - "שירה עוזרת לנו לחיות וצחוק עוזר לנו לשרוד" פעילות קריוקי משלבת בתוכה את שני האלמנטים. קריוקי המציאו לפני 58 שנה ביפן ומאז זה כבש את כל העולם. אין כמו אחרי יום קשה לשתות כוס בירה ולהוציא כל האנרגיות השליליות בשיר מגניב. איך מתנהל ערב קריוקי ממוצא בשוק? (מדובר בערב קריוקי ממוצא עם תקליטן ומנחה). תקליטן מקבל פתקים עם הזמנות שירים ומעלה אותם ללא התייחסות לקצב השיר, סגנון מוסיקלי, ובאיזה שלב נמצא הערב. בין שיר קריוקי אחד לשני הוא שם שיר מעבר רגיל שהוא מפסיק אותו עם הכנת שיר קריוקי הבא. לשיר מעבר אין שום התייחסות לשיר קריוקי שהיה לפניו או בא אחריו. וככה כל הערב, בלי להתחשב באנרגיות של אנשים באותו רגע ובלי להתחשב באנשים שלא באו לשיר. גם יש מקומות שסוגרים את הקריוקי באחד בלילה ופותחים רחבת הריקודים.בואו נעשה חשבון פשוט, באתם ב- 23:00 וב- 01:00 או 01:30 סוגרים את הקריוקי. מה נשאר שעתיים לשיר מינוס שירי מעבר ובמקום יש 100 אנשים. סיכויים שלכם לשיר כמו בלוטו. ויש עוד הרבה דברים לא מקצועיים, אבל מספיק לדבר על משלא, עדיף לדבר על משכן. תוכנית שאני ממליץ לניהול ערב קריוקי. בדרך כלל אנשים שבאים לערב קריוקי נשארים מהתחלה עד שממצים את הערב, כמעט ואין תחלופת קהל. אנשים שבאים לערב כזה באים בקבוצות (כמעט ואין בודדים). הקבוצות גם יכולות להיות שונות בגילאים, עדות והעדיפויות לסגנונות מוסיקליים. יפה, יש לנו את כל החלקים עכשיו בואו נרכיב את הפאזל-קריוקי 1. כל הערב צריך להיות במגמת העלייה אנרגטית = קצב מוסיקה וקריוקי. לא צריך לחלק ערב לקריוקי ואחר כך רחבה, צריך לעשות את זה משולב אחרת אנשים שלא באו לשיר אבל ובאו כן ליהנות יברחו מהמקום מוקדם כי זיופים יעשו להם חור בראש. 2. מתחילים את הערב במוסיקת רקע שקטה שעם הגעת כמות האנשים עולה בקצב. אותו דבר עם שירי קריוקי מתחילים עם השקטים אפילו עם הביאו לכם לפני זה פתק עם שיר קריוקי קצבי(אין לקוח שנכנס למקום ורוצה לקבל חפירה של ה"יהודים" על הבמה). 3. עדיף לתת שני שירי קריוקי ברצף ואז שני שירי מעבר ולא אחד אחד כי זה מציק לאוזן וגם חוסך דיבורים במיקרופון( שכונה). 4. כשהתחלת לעלות בקצב אל תרד עד שתפתח רחבת ריקודים ראשונה. פתחת רחבת ריקודים נגיד חצי שעה כדי שאנשים יזיזו את עצמם ואת האלכוהול בורידים וטיפה ינוחו אוזניים שלהם מזיופים. סוף רחבה זה הזמן לחזור לשירים שקטים(רק בקריוקי) ולרוץ לפי נוהל שעשינו בהתחלה. בערב יוצא שלוש רחבות ריקודים עם זמן ממוצא: חצי שעה, 40 דקות ועד שהולכים הבית.
5. אם אתם מצליחים אפשר גם לעלות אנשים לשיר קריוקי תוך כדי רחבת ריקודים (פה אסור שני שירי קריוקי ברצף) אבל רק עם שיר קצבי שמתאים לסגנון שאתם מתקלטים באותו רגע או אפילו לסדר את זה במיוחד (הרווחתם עוד שיר קריוקי). 6. אין שקט באוויר בכלל במיוחד בזמן מעברים בין שיר מעבר לשיר קריוקי. 7. מנחה צריך להיות קצר ולעניין, בלי הרבה דיבורים (מספיק הזיופים שיש באוזן). 8. רצוי בתחילת הערב לתת שירי מעבר שונים בסגנונות ולא לעצור על סגנון אחד חצי שעה. לכוון מחשבות של אנשים לבחירת שירים שונים ומגובנים כי משהם שומעים זה משמעלה לאנשים אסוציאציות עם שירים שיבוא להם לשיר. 9. המלצה למנחה : לכוון את הקהל לבחירת שירים קצביים. ....וקדימה, בואו ניתן בשירה רמה!
www.bulldog.co.il/

 

פלמנקו שהוא סגנון שירה וריקוד אשר הושפע באופן משמעותי על ידי הח'יטנוס הוא גם בעל קשרים עמוקים ביותר לתרבות המורית ולמסורת היהודית תרבות הפלמנקו הינה במקור מאיזור "אנדלוסיה" בספרד הכולל בין השאר את גרנדה, סיביליה ומלגה. אולם היא הפכה לסמל המיצג של תרבות ספרד בכלל פלמנקו הוא סגנון מוזיקה צועני שהתפתח באנדלוסיה בדרום ספרד בתקופות שלפני הרקונקיסטה ולאחריה, וספג השפעות תרבותיות של העמים השונים שחיו אז באזור: ספרדים, צוענים, מוסלמים ואף יהודים. הפלמנקו נודע בהיותו סגנון מוזיקלי מורכב, אשר מבוסס על כ-60 סוגי מקצבים, שחלקם מורכבים ביותר - 12 פעימות בעיקר, ובנוסף 5,6,4,2. מקורו של הפלמנקו בשירת הרועים בהרים. בהמשך התפתחותו צורפה הגיטרה, כיוון שהייתה כלי ליווי פופולרי בספרד דאז, יחד עם מחיאות הכפיים (פאלמאס) ורקיעות קצביות. מאוחר יותר התפתח הריקוד. כך נוצר השילוש המפורסם - שירה, גיטרה וריקוד (Cante, Guitarra y Baile). לבסוף, בשנות השבעים של המאה ה-20, הצטרף הקחון - תוף הפלמנקו. לפלמנקו המודרני - בהשפעתו של פאקו דה לוסיה - נוספו כלים מודרניים כגיטרה חשמלית, באס, חליל צד, סקסופון ועוד. שילובים אלה ואחרים גוררים בימינו מצב בו הפלמנקו "מתובל" באלמנטים של ג'אז וקיים דיון אסתטי-תרבותי על מהות הפלמנקו. הפלמנקו נחלק לסגנונות שונים, שלכל אחד מהם קצב (קומפאס) משלו והרמוניות מסוימות (בעיקר נעשה שימוש בסולמות מז'ורי ומינורי ובמודוס הפריגי). במקרים רבים סגנון מסוים מקושר לאזור מסוים באנדלוסיה, למשל ה"בולריאס" לאזור חרס-דה-לה-פרונטרה או ה"אלגרייס" לאזור קדיס. לפלמנקו בגדים ואביזרים מיוחדים, כמו: נעלי עקב, חצאית/שמלה שופעת בד, מניפה, קסטנייטות, מנטון (צעיף) ועוד תור הזהב של הפלמנקו תור הזהב של הפלמנקו (Edad del Oro) החל, בסוף המאה ה-18. בתקופה זו, נוצרו שלושה סוגי שירה של הפלמנקו: הזמר העמוק (Cante Jondos) – שירה כבדה ורצינית המספרת בדרך כלל על הסבל של העם הצועני. הזמר הקליל (Cante Chicos) – שירה המבטאת קלילות ושמחה. הזמר הבינוני (Intermadio) – שירה בין שמחה לעצב. עדויות לשלושה סגנונות אלה נותרו עד ימינו. בתקופת תור הזהב היו זמרים שליוו את הרקדנים. הם התאימו את שירתם לסגנונות, למשקלים ולמקצבים ששולבו בכוריאוגרפיה של הריקוד. [עריכה] הפלמנקו הממוסחר לאחר תור הזהב של הפלמנקו ה"טהור"(Flamenco Pouro) , כאשר האמנות ייצגה את החברה ושיקפה את תרבותה, הגיעה תקופה של הופעות פלמנקו ממוסחרות שהתקיימו: בבארים, באולמות מוזיקה ובבתי קפה קאנטנטס. "קפה קאנטנטה" שכונה "הקפה ללא שם", היה הראשון שבו נערכו הופעות כאלה. בסוף המאה ה-19 התפתחו עשרות בתי קפה מסוג זה ברחבי ספרד (במדריד, ברצלונה, סביליה ובערים נוספות), והם השפיעו בצורה מכרעת על התפתחות הפלמנקו. הקפה קאנטנטה איפשר גם לרקדנים וגם לזמרים ומוזיקאים להתפרנס. והחלו הופעות על במות תיאטרון ואף יצאו למופעים מחוץ לגבולות ספרד. בתקופה זו נוצר הדימוי החושני והמפתה שאנו רואים בריקוד הפלמנקו כיום. הדגש בריקוד היה על יופי הגוף הנשי. הרקדניות אשר רקדו בקדמת הבמה נדרשו להיות יפות ובעלות לבוש מיוחד ומפואר: שמלות מיוחדות, עגילים גדולים וקישוטי שיער. בגלל חוסר מקום, נאלצו הרקדניות לרקוד סביב עצמן תוך שימוש בקסטנייטות ובתנועות ידיים מורכבות ומסובכות. תור הזהב של הפלמנקו תור הזהב של הפלמנקו (Edad del Oro) החל, בסוף המאה ה-18. בתקופה זו, נוצרו שלושה סוגי שירה של הפלמנקו: הזמר העמוק (Cante Jondos) – שירה כבדה ורצינית המספרת בדרך כלל על הסבל של העם הצועני. הזמר הקליל (Cante Chicos) – שירה המבטאת קלילות ושמחה. הזמר הבינוני (Intermadio) – שירה בין שמחה לעצב. עדויות לשלושה סגנונות אלה נותרו עד ימינו. בתקופת תור הזהב היו זמרים שליוו את הרקדנים. הם התאימו את שירתם לסגנונות, למשקלים ולמקצבים ששולבו בכוריאוגרפיה של הריקוד. [ הפלמנקו הממוסחר לאחר תור הזהב של הפלמנקו ה"טהור"(Flamenco Pouro) , כאשר האמנות ייצגה את החברה ושיקפה את תרבותה, הגיעה תקופה של הופעות פלמנקו ממוסחרות שהתקיימו: בבארים, באולמות מוזיקה ובבתי קפה קאנטנטס. "קפה קאנטנטה" שכונה "הקפה ללא שם", היה הראשון שבו נערכו הופעות כאלה. בסוף המאה ה-19 התפתחו עשרות בתי קפה מסוג זה ברחבי ספרד (במדריד, ברצלונה, סביליה ובערים נוספות), והם השפיעו בצורה מכרעת על התפתחות הפלמנקו. הקפה קאנטנטה איפשר גם לרקדנים וגם לזמרים ומוזיקאים להתפרנס. והחלו הופעות על במות תיאטרון ואף יצאו למופעים מחוץ לגבולות ספרד. בתקופה זו נוצר הדימוי החושני והמפתה שאנו רואים בריקוד הפלמנקו כיום. הדגש בריקוד היה על יופי הגוף הנשי. הרקדניות אשר רקדו בקדמת הבמה נדרשו להיות יפות ובעלות לבוש מיוחד ומפואר: שמלות מיוחדות, עגילים גדולים וקישוטי שיער. בגלל חוסר מקום, נאלצו הרקדניות לרקוד סביב עצמן תוך שימוש בקסטנייטות ובתנועות ידיים מורכבות ומסובכות. הקשר בין השירה לריקוד הזמר (Cantador) והגיטריסט של הפלמנקו נותנים השראה לרקדן, תוך שהם מוכרחים להתאים את עצמם אליו. ריקוד הפלמנקו, מתאפיין בחופש הצורני שלו, בביצוע הספונטאני ובהיבט האלתורי והווירטואוזי שלו. כל רקדן מפתח את הסגנון האישי שלו המבוסס על הטכניקה הבסיסית. עבודת כפות הרגליים היא המאפיין הבולט ביותר שלו. עם ההקשה באצבעות, בעקב ובכף הרגל מלאה. כך רקדן הפלמנקו יוצר, מגוון אינסופי של טונים ושל שילובים קצביים. לכך מצטרפים הנשיאה המיוחדת של הראש ושל פלג גופו העליות של הרקדן, ותנועות הזרועות האצבעות שהן בסיסיות להבעה. רקדניות מסביליה הרקדן, הגבר, בריקודו, משתמש ברגליו כדי ליצור רקיעות הנקראות Zapateado. בתוך הריקוד נשמעות סינקופות היוצאות מתוך עקביו, כך שלעתים לא היה צורך במוזיקה נוספת. ההרמוניה המלאה בין חלקו העליון של הגוף, וחלקו התחתון של הגוף עם המיקום והפעולה של כפות הרגליים והרגליים, היא המפתח לניואנסים הדקים של מוזיקה וריקוד פלמנקו. צורות קצביות שונות של ריקודי הפלמנקו הן: Tango, Farruca, Bulerias, Alegrias ו-Zapateado. [ http://www.simayehuda.com