עורכי דין פטנטים
עורכי דין פטנטים | עורך דין בטנטים | עריכת דין פטנטים | עורכי דין עורכי פטנטים | יזמות עסקית רישום פטנטים | עו"ד פטנטים | רישום פטנטים | רישום פטנט | עורכי פטנטים
נושא המאמר : למי שייך פטנט שפותח במסגרת חברה?
מאת:עו"ד זהר נוה
בעולם הטכנולוגי של היום, אנשים רבים העובדים בחברות היי – טק כאלה או אחרות, נתקלים לעיתים תכופות בסיטואציה בה במסגרת עבודתם, עולה בהם רעיון כלשהו לפיתוח טכנולוגי שיש בו תועלת, בין אם לחברה בה הם עובדים ובין אם בצורה נרחבת יותר. במקרים רבים, הופכים רעיונות אלו לפיתוחים ממשיים בעלי יישום בפועל כאשר הפיתוח עצמו נעשה במקום העבודה ולעיתים אף נרשם בגינו פטנט.
השאלה המרכזית שנשאלת היא - ביחס לפיתוח כאמור, למי הוא שייך, האם לעובד או לחברה בה הוא מועסק? האם יש רלבנטיות כלשהי לסוג הפיתוח כלומר, האם הפיתוח משרת את החברה או שלא? על מנת לענות על שאלה זו יש לבחון את מהותו של הפטנט ואת משמעו.
1. משמעות המילה "פטנט" הוא זכות שימוש בלעדית הניתנת לאדם שיצר וזאת לפרק זמן קצוב כאשר זכות זו נרשמה בספרי רשם הפטנטים כחוק.
סעיף 3 לחוק הפטנטים תשכ"ז – 1967 (להלן: "החוק") מגדיר מהי "אמצאה" - מוצר או תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית. אמצאה כזו, תהיה מתאימה לרישום כפטנט.
סע' 2 לחוק קובע גם שהאדם שיצר אמצאה אותה ניתן לרשום כפטנט, זכאי לבקש שירשם פטנט על אמצאתו.
2. הגדרות אלו קובעות שכל אדם שפיתח פיתוח כלשהו, בין אם מוצר מוחשי ובין אם תהליך טכנולוגישהוא חדש, מועיל וניתן לעשות בו שימוש תעשייתי, יכול להגיש בקשה מתאימה לרשם הפטנטים על מנת לרשום את אמצאתו על שמו ובכך לשמור על זכויותיו בפיתוח.
3. כלומר, עפ"י הוראות החוק הנ"ל, עובד שעבד בחברה מסוימת ובמסגרת עבודתו יצר אמצאה כלשהי המתאימה להירשם כפטנט, זכאי לכאורה כי פיתוח זה שלו ירשם על שמו ברשם הפטנטים ולאיש מלבדו לא תהיה זכות שימוש בו, אלא אם הוא יעניק זכות זו או ימכור אותה.
בחינה מעמיקה יותר של החוק, מתביעה כי אין הדבר כה פשוט וישנן מגבלות מסוימות.
4. סעיף 132 (א) לחוק קובע כי "אמצאה של עובד, שהגיע אליה עקב שירותו ובתקופת שירותו (להלן – אמצאת שירות), תקום לקנין מעבידו, אם אין ביניהם הסכם אחר לענין זה, זולת אם ויתר המעביד על האמצאה תוך ששה חדשים מיום שנמסרה לו ההודעה לפי סעיף 131"
סעיף 132 (ב) לחוק קובע כי " הודיע העובד בהודעתו לפי סעיף 131 כי בהעדר תשובה נוגדת של המעביד, תוך ששה חדשים מיום מתן הודעת העובד, תקום האמצאה לקנין העובד, ולא נתן המעביד תשובה נוגדת כאמור, לא תקום האמצאה לקנין המעביד".
כלומר, למרות האמור במפורש בהגדרות החוק לעניין פטנט ואמצאה, הרי שבמקרה בו עובד פיתח אמצאה כלשהי במסגרת עבודתו עבור מעסיק כלשהו, הרי שהזכויות והבעלות באותו פיתוח וגם בפטנט שירשם בגינו, אם ירשם, יהיו של המעסיק בלבד, אלא אם הוסכם בין הצדדים אחרת בהסכם או במקרה שהמעסיק ויתר על האמצאה לטובת העובד.
יש לזכור כי כיום, מעסיקים העוסקים בתחומים במסגרתם ניתן לפתח אמצאות כאלה או אחרות ובתחום ההי – טק בכלל, דואגים לכסות עניין זה כבר בשלב קבלתו של העובד לחברה ע"י החתמתו על הסכם עבודה אישי אשר בין הוראותיו קיימת הוראה שקובעת שכל פיתוח של העובד במסגרת עבודתו, יהיה שייך למעסיק.
5. במקרה בו לא נחתם בין הצדדים כל הסכם והעובד לא יידע את המעביד על פיתוח האמצאה, כיצד יודעים למי שייך הפיתוח ולמי יש זכויות בו?
6. תשובה לשאלה זו ניתן למצוא בספרות המקצועית שקבעה שלעניין זה, יש לבחון מספר קריטריונים בסיסים שיש בהם להצביע על הבעלות האמיתית בזכויות הפיתוח:
א. האם קיים קשר כלשהו בין האמצאה לבין העבודה הספציפית שביצע העובד עבור המעסיק?
ב. מהן חובותיו של אותו עובד כלפי המעסיק?
ג. מה מטרת העסקתו של העובד?
ד. האם על העובד היה לבצע הוראות ספציפיות במסגרת עבודתו שהובילו לפיתוח האמצאה?
ה. האם לצורך ביצוע הפיתוח, נעזר העובד במשאבים כספיים ובציוד השייך למעסיק?
ו. האם העובד קיבל שכר עבור עבודתו?
ז. מה תפקידו של אותו עובד בחברה?.
7. כאשר עולה מבחינת מכלול השאלות שלעיל שהפיתוח בוצע ע"י העובד במסגרת שעות העבודה ובמסגרת הספציפית של עבודתו תוך שימוש במשאבים של החברה, הן הכספיים והן מבחינת ציוד, הרי שהבעלות בפיתוח תהיה של החברה. יתרה מכך, גם אים העובד פיתח את האמצאה במהלך שעות הפנאי שלו אך ממכלול העובדות ניתן להבין כי העובד הועסק בדיוק למטרה זו, הרי שגם במקרה זה, תחול הבעלות בפיתוח על המעסיק בלבד.
יחד עם זאת, יתכן מצב בו עובד, במסגרת עבודתו עבור מעסיק זה או אחר, עלה על רעיון כלשהו אשר הוביל אותו לפתח אמצאה במסגרת זמנו הפנוי לאחר שעות העבודה ועל חשבונו הפרטי. במקרה כזה, לא ניתן להוכיח שהפיתוח שייך למעסיק מאחר ואין הוא עומד בקריטריונים האמורים לעיל, אלא אם כן ניתן יהיה להוכיח שבפיתוח עצמו עשה העובד שימוש בנתונים, כלים, פיתוחים ו/או מידע אחר השייך לחברה והנמצא בבעלותה.
8. אבל מה קורה כאשר עובד החברה המפתח אמצאה, אינו עובד רגיל, אלא אדם הנמצא בתפקיד בכיר בחברה ואותו פיתוח אינו בהכרח תואם לפעילותה של החברה?
עובד זה מעצם הגדרת תפקידו, חייב כלפי המעסיק חובת אמון גבוהה יותר מזו של העובד המצוי וכן היקף עבודתו ואחריותו יהיו גבוהים יותר. מסיבה זו, פיתוח שנעשה ע"י עובד בכיר, ייחשב במרבית המקרים כפיתוח של המעסיק היות ואותו עובד בכיר הועסק במשרתו הבכירה לטובת החברה ולמטרות ניהולה בצורה כזו או אחרת ועל כן ברור שכל המושג במסגרת משרתו של עובד זה, שייך לחברה.
המצב שונה כאשר אותו עובד בעל משרה בכירה החייבת למעסיק חובן אמון מוגברת, מהווה גם את אחד מבעלי המניות בחברה, דירקטור בה או אפילו בעל שליטה. במצב כזה, יש הכרח לבחון האם קיימת אפשרות כלשהי לבצע הפרדה בין תפקידיו אלו לבין עבודתו כעובד של החברה לצורך בירור הבעלות בפיתוח. במידה וניתן לבצע את ההפרדה האמורה, הרי שזכויות הבעלות בפיתוח יחשבו לרכוש החברה ולא של העובד וזאת מאחר וניתן לקבוע שכעובד, פעל אותו בעל תפקיד ליישום פיתוחים לטובת החברה שהוא מבעליה ואשר מימוש הפיתוח יביא לרווח לחברה ובעקבות זאת רווח לו כבעל מניות.
9. במקרה שהובא בשנים האחרונות בפני ביהמ"ש, טען בעל השליטה בחברה אשר החזיק במניותיה ואף היה עובד של החברה, שאמצאות שונות שפותחו על ידו שייכות לו ולא לחברה מאחר ואלו פותחו בשעות הפנאי שלו ללא כל קשר לחברה עצמה.
במקרה זה מצא ביהמ"ש כי הבעלות באמצאות היה שייך לחברה ולא לעובד מאחר וגם אילו היו דבריו נכונים כי פיתח את האמצאות בזמנו הפנוי ולא במסגרת עבודתו עבור החברה, הרי שרישום הפיתוחים כפטנטים נעשה על ידי החברה ועל חשבונה ופיתוחם נעשה לרוב ע"י צוות עובדי פיתוח של החברה עצמה מעיד על כך שהבעלות האמיתית בפיתוחים שייכת לחברה עצמה, גם אם בפועל, נרשמו הפטנטים על שם העובד בלבד.
10. בכל מקרה, יש לזכור כי מאחר ובמרבית המקרים, המעסיק הוא זה המאפשר את פיתוחה הממשי של האמצאה, אם ע"י הקצבת זמן עבודה לכך, הקצבת משאבים כספיים ואחרים לפיתוח עצמו כמו גם לרישומו ברשם הפטנטים ולרוב הפיתוח מהווה חלק אינטרגרלי מתפקידו של העובד אצל המעסיק, הרי שברוב המקרים הבעלות בפיתוח ובפטנט ובזכויות הנובעות מהם, יהיו שייכים למעסיק.
עובד המעוניין שפיתוח ירשם על שמו ויהיה שייך לו בלבד, יצטרך לחרוג מהקריטריונים שנקבעו ולפעול לפיתוח אמצאה על חשבון זמנו הפרטי ועל חשבון כיסו הפרטי אולם לאור העלויות הגבוהות בהן מדובר והצורך במאשבים רבים שלרוב אינם מצויים בידי העובד, ספק רב אם עובדים רבים יטרחו לפתח אמצאות בשעות הלילה לאחר יום עבודה ובמוסך ביתם, אלא יעדיפו לקבל הכרה במאמציהם במסגרת מקום עבודתם, גם אם לא יהיו זכאים להנות מפירות הפיתוח.
המאמר הינו באדיבות האתר המשפטי "משפט ישיר"
האמור ברשימה לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד
נושא המאמר : פטנטים - תמיהות - שאלות וטעויות נפוצות מאת : עוזי עזרא חבושה, עו"ד
פטנטים - אתר הבית של המכון לפטנטים
פטנטים - תמיהות, שאלות וטעויות נפוצות:
פטנטים מאמרים, חדשות פטנטים, בלוג פטנטים, תפיסות חדשניות לפטנטים: עוזי עזרא חבושה, עו"ד, מאמר
משקיעים לפטנטים (Patents investors)!? האם נדרשים בשלבים השונים של קידום פטנטים . האם צורך? ומתי? האם נדרש מו"פ (מחקר ופיתוח לפטנטים) משלב הרעיון עד הקמת המרכיבים הנדרשים לעמידה בדרישות פטנט?!האם "הצורך" הנטען בנ"ל, הינו אכן מן האינטרס של הממציא או הינו יותר אינטרס של מקיים המו"פ? האם קיים צורך בבניית דגם (אב-טיפוס) ((prototype? בעל המקצוע המבצע את חיפוש פטנטים, patent search, עריכת פטנטים, מה כישוריו? עורכי-דין בישראל ובעולם ותפקיד שירותיהם בתחום פטנטים, אל מול עורכי פטנטים בישראל, אל מול אנשי עסקים ואנשי שיווק – מי נותן מה? למה? כמה זה עולה לי בסופו של עניין, ומדוע???
כול אלו ועוד הינם שאלות ותהיות העולות תדיר בתחום קניין רוחני, Intellectual Property , ובפרט בתחום הגנות פטנטים.
בעלי התמחויות שונות בתחומים הנדרשים לקידום פטנטים ויזמויות, סביר שמזהים מעצם שאלת השאלות את כוונת הכותב, ואת הבעייתיות הקיימת בהן, כפי שאלו עולות מכול שאלה ושאלה גופא.
אני אתייחס בכתב דברים קצר זה, לחלק קטן משאלות כאן, אך אתן התייחסות לדבר שלטעמי יש בו משום השלכה לכולם גם יחד ולכל אחת ואחת מהשאלות לכשעצמה. והדבר הינו הפעולה במתחם שיטת ההתמחויות הנהוגה.
שיטת ההתמחות, היא אחת מהמאפיינים העיקריים של התקופה והעידן המודרניים, ובעיקר כן הוא בנהוג בעולם המערבי.לכאורה, תפיסה זו אחרת עד כדי הפוכה לתפיסת "אנשי האשכולות" שהיו ידועים כבעלי ידע ויכולות התמחות בשטחי מקצוע רבים ומגוונים. דווקא לאלו נרשמו ההצלחות הראשונות והראשוניות המשמעותיות בהיסטוריה האנושית. והם אלו שהרימו את אבני היסוד של הפילוסופיה, המדע, האסטרונומיה שהינם הבסיס, הסיבה והמסובב למרב התיאוריות המדעיות עד ימינו.
עובדות אלו, יש בהן כדי להשליך גם לעניין תחום האמצאות, כפי שהינן משפיעות גם על תחומים אחרים ובכלל, ולטעמי השפעתן אפילו ביתר שאת על תחום ההמצאות מאשר על הרבה תחומים אחרים. שיטה זו, הינה העילה לצורך לא מבוטל של ההזדקקות לריבוי בעלי מקצוע, בעלי התמחויות עיסוק שונות, למען ליווי ראוי ונאות של ההמצאה או הפטנט משלבים מקדמיים של עוד לפני תחילתם ועד שלביהם הסופיים ואף מעבר לכך.
דברים אלו ניתנים לפריטה:
מחד, ולכאורה, מצב זה יש בו כדי להועיל למטרת ממציא, Inventor , להביאו לכדי מקסום סיכויי ההצלחה.
הלכה למעשה, לרוב, נהפוך הוא!
ומדוע?
אכן, אילו יכול היה כול ממציא, או כול המצאה, ,Invention לקבל ליווי של צוות מוחות המורכב מאטומי התמחות אינדיבידואליסטים מחד, שכול אחד הימנו הינו מהמצוינים בתחומו, אך יחד עם זאת, כול אחד מהם או לפחות חלק מאלו מבינים ברמה גבוהה את ההתמקצעות בתחומים האחרים המשיקים וחופפים לאלו לשלהם, אזי ניתן היה לראות בכך אופטימום.
והאופטימום היה בא לידי ביטוי במרכיבים מקצועיים הנלווים גם באותו "חומר משדך" הנדרש בין המרכיבים השונים בכדי להגיע להצלחה של כול הקבוצה על מטרותיה. שללא הבנה מעמיקה בשאר התחומים וההתמחויות הנדרשים לקידום הפטנט, לא היה קיים החומר המשדך, ובכך היינו חווים עשייה בעיוורון תחומים.
אבל הלכה למעשה, גם כאשר ידו של הממציא משגת, כול בעל התמחות עושה את חלקו בנפרד משאר בעלי ההתמחות האחרים. מצב זה הינו דיי ברמת עובדה, ופרמטר הזמן ומוגבלויות ההון אחראים לו במידה לא מבוטלת. מששלבי ההתמחות השונים אינם נבחנים בו זמנית וכול שלב ותחום התמחות אינו נבחן בפרספקטיבה של שאר התחומים וההתמחויות והשלכותיהם האחד על האחר. אלא, קיים שלב הסריקה, שלב העריכה, שלב המצגות, שלב תכניות עסקיות, שלב מו"מ, וההיבט המסחרי הכולל על היחידות המרכיבות אותו. ואלו ועוד הינם מתבצעים בד"כ בעקיבת זמנים, האחד לאחר סיום קיום מרכיבי קודמיו.יוצא, שכול בעל התמחות מקבל את תוצר הפעולה של בעל המקצוע שקדם לו. עובדה זו יוצרת תוצאה קלוקלת לסיכויי ההצלחה והמצוינות האופטימאליים, עקב כך שבבניה ובעשייה הוכנסו אלמנטים של נקודת המבט המקצועית של בעל המקצוע אך ורק בשלב העוקב לבעל המקצוע שקדם לו.
כך יוצא שעיקר העשייה מתבצעת בחסר יידע והתמקצעות, והמשכה באילוץ היציאה לדרך עם מה שיש.
קח דוגמה:
עורך דין שעורך את הפטנט בד"כ יקבל את אמירת הממציא לעניין מרכיבי האמצאה כדבר מוגמר, או כלפחות די מוגמר. מה אומר? לדוגמה, אם הממציא רואה את המצאתו כבנויה מ-4 רכיבי יסוד ובסיס, עורך פטנטים לא מתיימר להיות ממציא בעצמו, וחידודיו ברגיל אינם הופכים את ההמצאה על פיה, כי אם שואפים כהגדרה לאפשר הגנה מכסימלית על בסיס רכיבי ההמצאה שרואה וממציא היזם.כך יוצא, שאילו היה עורך הפטנטים דן בדברים גם עם "ממציא מקצועי", מפתח מקצועי, כול שכן אם היה ניחן ביכולות אלו בעצמו, סביר היה שהלה היה משנה, מוסיף, ומשכלל את ההמצאה.
כך, ניתן לראות פטנטים רבים שערוכים מקצועית, על בסיס יסודות ההמצאה שהונחו כאמור, אך ערכם המסחרי שואף לאפס, זאת כיוון שחברות העל בתחום העיסוק של הפטנט יצליחו לשפר, לעקוף, ולייעל את ההמצאה בסבירות גבוהה. ומשכך חברות אלו לא יזדקקו לעשיית התקשרות כלשהי עם הממציא. כול שכן, הדברים מקבלים אף משנה תוקף, באם יצליחו ליצור גם יתרון יחסי ,לכול הפחות, של הרישום שלהם לעומת הרישום של הממציא הראשון. בנוסף, עובדה היא שבד"כ ההמצאה באופן קידומה ברגיל, אינה נכנסת בשלבים אלו לעובי הקורה של השוואה ומתן מענה שבסיסן בהתייחסויות מסחריות אל חלופות ביצוע אחרות הקיימות לאותו הצורך, או לאבחנה בין יתרונות יחסיים הקיימים בין האמצאה ליישומים אחרים מצויים.
כאשר במצוי, רובם של הממציאים וההמצאות פוסחים על מספר התמחויות מקצועיות נדרשות לקידום פטנט, אף אם ולעיתים מבלי משים.בהגדרה קרובה במידת מה למיצוי ניתן לטעון כי:במצב ובשיטה הרווחים, כל פרט אגוצנטרי רק במתחם המעגל הצר שלו, ויוצא שאין טווח ביניים מקשר, מסדרון, בין התמחות אחת לאחרת, בין התמקצעות אחת לאחרת, מה שמעיד שאין המונח התמקצעות עומד במשוואה שווה למונח מקצועיות במצב דברים זה.
משכך, מידה של "החומר המשדך" חייב לה שתהיה, כיוון שבעשיית בעל התמחות אחת כמעט תמיד ניתן להוסיף חומרי יסוד הכרחיים שבהעדרם לא תעמוד לה שאיפת המצוינות של הפטנט, והכרח שיתקיימו בו כדי שיעובדו גם הם על ידי אותו אחד.אלא,שגם זה שמקבל שני אבני גלם, ותפקידו ללטשם ליהלומים זוהרים, חשוב שיקבל אבני יסוד נוספות באם האבנים מיועדים לפאר שבעה קנים של מנורה, ולאו רק שניים.אם לא ידע נתון זה, מטרת הסה"כ הכללי לא תושג, אף אם חלקו שלו יעשה במקצועיות ובמומחיות.
כך כדוגמה אחת, הוא אותו בעל מקצוע המבצע עריכת פטנטים, הלה, מבצע על סמך האמצאה שהוצגה בפניו את עריכת ההגנה. אולם, תדיר נמצא כי אותו אחד טווח חושיו ויתרונותיו היחסיים עניים ברמת ההמצאה ובכלל. כך יוצא שאף אם יבצע חלקו באמונה ובכבוד, הרי יהא זה בהיבט אגף לאו היבט כולל. ומה שמעניין זו התוצאה, וזו אחריתה תלוי בטווח הדברים הכולל, לאו רק בציון על מקצועיות העריכה על סמך אבני היסוד החסרות. שכן, הממציא הבא שיוסיף נדבכים המצאתיים מהותיים על בסיס האמצאה החסרה, יצור הגנה ראויה יותר ומענה טוב יותר לאותו צורך ברמה של המציאות, היא הרמה של חיי וכללי המסחר.
יוצא,
כי ממציאים שאינם נעזרים ב- מחלקות של פיתוח המונות בעלי מקצוע שונים, ואלו הינם רוב רובם של הממציאים, ימצאו כי בין "תאי המוח" שמקיימים בעלי המקצוע אין כול חומר מקשר או הגיון עליון.
לכן,
"אנשי אשכולות" ברגיל אולי כן ואולי לא יבריקו את היהלום הבודד מעט פחות,אולם בסה"כ הכללי, לא יפסחו על חמישה קנים מסך השבעה של המנורה.במשוואה הסופית אין ספק כי לאנשי האשכולות היתרון.כול שכן, אם אף על פי כן ילטשו את היהלום אפילו טוב יותר
מוסר השכל: עורך הדין יגיד שהוא מורשה מטעם, שהוא הגם וגם, וכך הוא המצב גם בחלק גדול מארצות העולם המערבי. בישראל, עורך פטנטים יגיד שחלקו הכי חשוב, אפילו שאך זה מכבר סיים תואר ברוקחות ואין כול קשר לקשר בין תחום התמחותו לתחום המקצועי בה מקוטלגת האמצאה. בונה הדגם, ימשוך אל הצורך כטענתו לבצע דגם להמצאה, ויתייחס לזה כמהות כולה, למרות שרשם הפטנטים לא ידרוש ברגיל דגם כתנאי לאישור פטנט. הממציא הוא ההוגה, כלל לא יכנס לנדבכים מרכזיים מקצועיים של איך ממציאים, וכבר יהיה עסוק מי צודק. והחכם ידע מה טוב לו, כי האמת תמיד צפה מעל פני השטח ואחת היא.
סיכום הדברים במשפט אחד:סנטימטר של מזל, לעיתים עדיף על תשעה סנטימטרים של מקצועיות – הסתמכות על המזל שיקרה בדרכך, וזניחת המקצועיות, הינה בבחינת אווילות.
אמרה:
"יש מצבים שאתה מסתכל וחושב,
מה הוא אותו דבר שעושה את האדם אדם?
האם מוצאו?
האם מהיכן שהגיע?
חבר שלי אומר שלא...ההבדל הוא ההחלטות שהוא עושה.
לא איך הוא מתחיל דבר.
אלא, איך הוא מחליט לסיימו."
(מתוך הסרט הלבוי)
בהצלחה לממציאות
נ.ב.כותרת משנית של כתב דברים זה, מכילה תכולת נושאים מורחבת משפורטו כאן, ידוע ונכון! אך הגיון הדברים אחד הוא גם שם, ובבוא הזמן יורחב הדיון גם בם.
Copyrights © Uzzi Havosha & Co 2006
מקור המאמרים בנושא עורכי דין פטנטים article
השוואת חתימה מזוייפת על מסמכי רישום פטנט
עו"ד פטנטים - עו"ד רישום פטנט - עורך דין פטנטים - עריכת דין פטנטים - מומחים לפטנטים - עורכי דין - רישום פטנט - רישום פטנטים - הרשם לפטנטים - הגנת פטנט - פטנטים מיוחדים - זכויות פטנטים | תל אביב | חיפה | ראשון לציון | הרצליה | רעננה | פטנט רשום | מידע בנושא פטנטים | עורכי דין לפטנטים | המצאות | המצאה | ממציאים | זכויות | שמירה על זכויות | זכויות יוצרים | זכות יוצר | הגנה על זכויות | רישומי פטנטים | מכשירים |
עורכי דין, עו"ד, עורך דין, פטנט, פטנטים, קניין רוחני, הקמת חברה, הסכם מייסדים, הסכמי מייסדים, רישום פטנט, זכויות יוצרים, הגנה על רעיון, הסכם סודיות, סימני מסחר, רשם הפטנטים, מדגמים, סימן מסחרי,גניבת עין, גזל מוניטין, תכנית עסקית, משקיע, משקיעים, גיוס הון, עורכי דין פטנט, משרד עורכי דין פטנטים, עו"ד פטנט, עורך דין פטנטים, הסכמי סודיות, הסכם שותפות, הסכמי שותפות, עו"ד הקמת חברה, עו"ד הקמת חברות, עורכי דין הקמת חברה, עורכי דין, הקמת חברות, עו"ד פטנט, עורך דין פטנט, משרד עורכי דין פטנט, משרד עורכי דין פטנט, משרדי עורכי דין פטנט, עו"ד זכויות יוצרים, עורך דין זכויות יוצרים, עורכי דין זכויות יוצרים, מדיה, טלויזיה, סלולר, סימן מסחר, סימן מסחרי, מדגם, מדגמים, משקיע, משקיעים, עו"ד קניין רוחני, עורך דין קניין רוחני, עורכי דין קניין רוחני, קנין רוחני, עו"ד פטנטים, עורך דין פטנטים, עורכי דין פטנטים, משרד עורכי דין פטנטים, משרדי עורכי דין פטנטים, תכנית עסקית, סימן מסחרי, מדגם, מדגמים, משקיע, משקיעים, גיוס הון, גיוס, עו"ד, עורכי דין, עורך דין, פטנטים, קניין רוחני, יזמות, תכנית עסקיות, תכניות עסקיות, רישום פטנט, רישום פטנטים, קניין רוחני, זכויות יוצרים, זכות יוצרים, הקמת עסק, הקמת חברה, רישום חברה, משקיע, משקיעים, גיוס, גיוסי, הון, עו"ד פטנט, עורך דין פטנט, עורכי דין
פטנט, היי טק, סטארט אפ, סטארטאפ, משרד עורכי דין פטנט, משרדי עורכי דין פטנט, עו"ד פטנטים, עורך דין פטנטים, עורכי דין פטנטים, משרד עורכי דין פטנטים, משרדי עורכי דין פטנטים, הייטק, ביוטכנולוגיה, אבטחה, בטיחות, אלקטרוניקה,
עסקים למכירה מאמרים יוון גרפולוגיה משפטית הזמנת בתי מלון בחו"ל רודוס תמ"א 38 תביעות קטנות
