רומא אין מה לדבר: רומא היא ההיסטוריה בהתגלמותה. פה נערמות שכבות על גבי שכבות של היסטוריה: קברים אטרוסקיים, אולמות כנסים מתקופת הרפובליקה, ארמונות קיסריים, כנסיות מהתקופה הנוצרית המוקדמת, מגדלי פעמונים מימי הביניים, ארמונות מתקופת הרנסאנס ובאזיליקות בארוקיות. אבל לצד ההיסטוריה, בירת איטליה היא עיר עסוקה ושוקקת, ולא בטוח ממה תתפעלו יותר ב'עיר הנצח', מהפאר של הוותיקן, מהנצחיות של הפורום, המהירות שבה חולפות בכבישים מכוניות הפיאט, או מהקפה המשובח שתלגמו. פירנצה למטען התרבותי וההיסטורי של פירנצה אין מתחרים, ונוסף על כך, כשתבלו כאן מספר ימים תגלו שזוהי גם אחת הערים הנעימות ומלאות האווירה ביותר באיטליה, עם מרכז קטן שנשתמר מימי הביניים המאוחרים. מטבע הדברים, זו גם אחת מ'מלכודות התיירים' העמוסות של איטליה, ועד 2000 אוטובוסים מגיעים לכאן מדי יום בעונת השיא. בניגוד לרומא, שהיא ערב רב מבחינה היסטורית, בפירנצה תחושו שאתם חוזרים בזמן לתקופת הרנסאנס, למרות מכוניות הפיאט והקטנועים הרבים: פונטה וקיו (Ponte Vecchio), הגשר הישן על החנויות שמשני צדיו, הדואומו (Duomo), הקתדרלה המפורסמת כל-כך, גלריה אופיצי (Uffizi) המלאה ביצירות אמנות ופיאצה דלה סיניוריה (Piazza della Signoria) מוקפת הצריחים והקפלות של בני משפחת מדיצ'י. למרבה המזל, נמצאים כל האתרים הנפלאים הללו במרחק הליכה זה מזה. ונציה אין דרך אחרת לומר זאת: ונציה היא עיר ייחודית, שאין כמוה. קודם כל, זוהי עיר להולכי רגל בלבד; מכוניות כמעט שאינן בנמצא כאן וסמטאות צרות ומבלבלות מחליפות את הכבישים העירוניים המכוערים המקובלים בכל מקום אחר. האדריכלות ההרמונית מקורה בין המאות ה-12 וה-16, והקירות הסודיים והמרפסות המפתות מבהיקים בשמש, והמים מתנוצצים מכל סדק וחלון. התענוג האמיתי הוא לצאת לפתע מהסמטאות האפלוליות לאור השמש של כיכר המלאה ביונים, או לחצות את מערכת התעלות המסובכת של העיר על הגשרים הקטנים והציוריים. האווירה כאן קסומה, וכמעט חגיגית. העיר נבנתה על 117 איים קטנים, והיא מקושרת לעיירת-השינה שביבשת, מסטרה (Mestre), באמצעות גשר ארוך למכוניות ולרכבות. התעלה הגדולה (קאנאלה גראנדה) מתפתלת במרכז העיר ונפתחת אל המראה המרהיב של פיאצה סן מרקו, ובה מגדל הפעמונים, ארמון הדוג'ים, הבאזיליקה של מרקוס הקדוש והכיכר ההדורה ומלאת היונים. 'גשר האנחות' מקשר בין הארמון לבין בתי הסוהר העתיקים והמפחידים, ועל הגונדולות השטות במים משקיפות הכנסיות סנטה מריה דלה סאלוטה (Santa Maria della Salute), סן ג'ורג'ו מאג'ורה (San Giorgio Maggiore) וכנסיית רדנטורה (Redentore). ההליכה מתחנת הרכבת לכיכר סן מרקו אורכת כחצי שעה בלבד, זאת בתנאי שתוכלו לעמוד בפיתוי ולא לסטות לתוך אחת הסמטאות הרבות שיוצאות מהרחוב הראשי (ליסטה די ספאניה - Lista di Spagna), ובהנחה שתצליחו לעקוב אחר השלטים שמופיעים פה ושם ומציינים את הדרך בכיוונים סותרים ומבלבלים. כדי ליהנות מהארמונות היפים שלאורך התעלה הגדולה, ותרו על הפוזה, הפסיקו עם ה"אני לא באמת תייר" וצאו לשיט בגונדולה. גשר האקדמיה מוביל לצדה השקט יותר של ונציה ואל גלריה דל'אקדמיה (Galleria dell'Accademia), מוזיאון עם אוסף נהדר של יצירות מאת אומנים ונציאניים. הגלריה הסמוכה, על שם פגי גוגנהיים, תעדכן אתכם במסעכם לאורך ההיסטוריה ותולדות האמנות, באמצעות האוסף המצוין של יצירות מתחילת המאה ה-20. ונציה מוקפת בכמה איים לא פחות מקסימים: הלידו (Lido - שתמיד ייזכר בזכות תומס מאן ומוות בוונציה פרי עטו), מוראנו (Murano - מולדתה של הזכוכית הוונציאנית), בוראנו (Burano - הידוע בעבודות התחרה שלו) וטורצ'לו (Torcello), שהוא בבחינת חזרה בזמן, על הקתדרלה הביזאנטית שלו. מילנו מבקרים באים למילנו כדי ליהנות מהאופנה, מהמטבח, מהאופרה, מהקתדרלה (הרביעית בגודלה בעולם), מהמבצר מתקופת הרנסאנס ומהפרסקו מאת דה וינצ'י, הסעודה האחרונה, אבל זוהי גם עיר חיה ותוססת, בירת הכלכלה והמסחר של המדינה. השופינג הוא חגיגה במילנו, האוכל משובח, וחיי הלילה הם השוקקים ביותר (לא מעט בזכות קהילת הגייז הגדולה באיטליה). העיר הענקית משתרעת על שטח גדול, אבל רוב מוקדי העניין לתיירים ממוקמים בין שני האתרים החשובים ביותר בעיר: הדואומו (duomo), הקתדרלה הענקית, שבנייתה החלה בשנת 1386 וטרם נסתיימה, ומבצר ספורצה (Sforza) עם השיניות בחומותיו. בפיאצה דל דואומו גובלת אחד מגלריות החנויות היפות ביותר בעולם: גלריה ויטוריו אמנואלה סקונדו (Galleria Vittorio Emanuele II). אם תוכלו לעמוד בפני בתי הקפה והבוטיקים, תצאו מהצד השני מול מקדשם של חובבי האופרה בעולם כולו: לה סקאלה (La Scala). גם מוזיאון האופרה מעניין למדי. במילנו יש גלריות ואוספי אמנות רבים, אבל האתר הפופולרי ביותר הוא דווקא חדר האוכל של הנזירים בכנסיית סנטה מריה דלה גראצייה, שעל אחד מקירותיו מצויירת הסעודה האחרונה. נאפולי ופומפיי העיר נאפולי מלאת האנרגיה, בירת מחוז קאמפאניה (Campania), יושבת במפרץ נאפולי המקסים, שחולש עליו הר הגעש וזוביוס. זוהי אחת הערים הצפופות ביותר בעולם, והיא פועמת לקצב ההמונים העובדים והמתגוררים בה, רחובותיה הצרים עמוסים באנשים המנסים להתחמק מהכביסה התלויה ממעל ומהקטנועים המהירים מתחת. במרכז העתיק של נאפולי נמצאים הכיכר עתירת הכנסיות פיאצה דל ג'זו נואובו (Piazza del Gesù Nuovo), הדואומו, פאלאצו ריאלה (Palazzo Reale) ובית האופרה סן קרלו. קסטל נואובו (Castel Nuovo), המבצר 'החדש' מהמאה ה-13 משקיף על נמל המעבורות, ובהמשך קו החוף ניצב מבצר נורמאני, ומסביבו כפר דייגים זעיר, בורגו מארינארו (Borgo Marinaro). במוזיאון הלאומי לארכיאולוגיה שכאן אצור אוסף מצוין של אמנות יוונית ורומית, לצד הממצאים רבי הערך שנתגלו בעיירות הרפאים פומפיי ובהרקולניאום (ארקולאנו - Ercolano). מנאפולי ניתן להגיע בקלות לפומפיי (Pompeii) החידתית, עיירת נופש משגשגת לרומאים העשירים, שנקברה תחת אפר ובוץ בהתפרצות הקטלנית של הר הגעש וזוביוס בשנת 79 לספירה. השרידים הנרחבים יספקו לכם הצצה מרתקת לחיי הרומאים בעת העתיקה, והם כוללים מקדשים מרשימים, פורום, אחד האמפיתיאטראות הרומיים הגדולים ביותר הידועים לנו, וכן בתים מפוארים המעוטרים בפרסקאות ובפסיפסים, ורחובות מלאי חנויות. חוף אמאלפי לאורך 50 ק"מ של צוקים מסורנטו (Sorrento) לסאלרנו (Salerno), משתרע אחד החופים היפים ביותר באירופה. הכביש מלא פיתולים מסמרי שיער מעל החוף הסלעי, וממעל נשקפים המים הכחולים והכפרים הציוריים שיושבים על הצוקים וכמו לקוחים מהאגדות. חוף אמאלפי (4K) פוזיאטנו (Positano) היא העיירה הראשונה שאליה תגיעו בצאתם מסורנטו, והיא יפהפייה ממש: בתים מדורגים בצבעי פסטל יושבים מעל הים באורח מסוכן, והצצה מעמיקה יותר תגלה לכם בתי קפה ומלונות מקסימים. לאחר עוד כמה פיתולים בכביש תגיעו לאמאלפי, שמעמדה בעבר כמעצמה ימית אדירה וכיריבה של פיזה ושל ג'נובה ניכר במספנה שלה ובדואומו המרשים. פיתולים מפחידים מפרידים בין אמאלפי לבין ראבלו (Ravello), היושבת כעין מרפסת המשקיפה על המפרץ. בדואומו של העיירה יש דוכן מטיף מעניין ובו שישה אריות המגולפים בבסיסו, וכמה וילות וגנים יפים מוסיפים גם הם לקסם. סאלרנו קיימת עוד מהתקופה האטרוסקית, והתפתחה בתקופה הרומית ובימי הביניים. היא ניזוקה קשות במלחמת העולם השנייה, שכן זה היה אחד מאזורי הנחיתה העיקריים של בנות הברית. סיינה חומות מגן עדיין מקיפות את הגבעות סביב סיינה (Siena), וזהו רק אחד מהמראות של העיר המרהיבה מימי הביניים. המבנים האדומים-חומים שלה הקנו לה את הכינוי 'סיינה השרופה', ובמאות ה-13 וה-14 היה כאן מרכז תרבותי משגשג שכונה האסכולה של סיינה. מגיפות ושליטים רודניים, החל מבית ויסקונטי ועד בית מדיצ'י הביאו את הצמיחה העירונית ואת השגשוג התרבותי לסופם; המגיפה השחורה של 1348 קטלה 65,000 מסך מאה אלף תושבי העיר. למרבה המזל, הספיקו פרנסי העיר לבנות את הכיכר הימי-ביניימית היפה ביותר באיטליה, פיאצה דל קאמפו (Piazza del Campo), ובסמוך גם את בית העירייה והמגדל המפורסם שלו. הדואומו של סיינה מרהיב ממש, עם רצועות שיש בשחור ובלבן המכסות את חזיתו. ארמונות, כיכרות, אוספי אמנות, מוזיאונים וכנסיות פזורים במרחק הליכה קצר זה מזה בעיר העתיקה, וכולם הופכים את סיינה לאתר נהדר למבקרים שמבקשים לראות אתרים רבים תוך הליכה נינוחה. אסיזי אסיזי (Assisi) מוקפת החומה היא עיירה מופלאה ממש, שהצליחה לשמור על שלווה מסוימת למרות המוני התיירים. העיירה יושבת במחצית הדרך על הר סובאזיו, וכשמביטים בה מהעמק, נוצצים בשמש בנייניה הבנויים שיש ורוד ולבן, מראה מרהיב מאין כמותו. על העיירה חולש רוקה מאג'ורה (Rocca Maggiore) העצום מהמאה ה-14, מבצר הררי שנשקף ממנו נוף מרהיב של העמק עד פרוג'ה (Perugia). פרנציסקוס הקדוש נולד כאן בשנת 1182, ובניית הבאזיליקה החלו שנתיים אחרי מותו ב-1228. זוהי מחווה מרהיבה לקדוש המגן על החיות, עם פרסקאות מאת ג'וטו, צ'ימבואה ומרטיני. השרידים מימי האימפריה הרומית כוללים את הפורום שנחפר לאחרונה ואת חזית העמודים של מקדש מינרבה, והשפעות רומיות ניכרות ברבים מהבניינים בעיירה. כמה מהכנסיות כאן הן סנטה מריה מאג'ורה (Santa Maria Maggiore), סן פייטרו, סנטה קלרה והבאזיליקה סנטה מריה דלי אנג'לי (Santa Maria degli Angeli). מחוץ למסלול סיציליה האי סיציליה (באיטלקית: סיצ'יליה) הוא מקום מלא ניגודים: מההדר המתפורר של הבירה, פלרמו, ועד השרידים הרומיים של סיראקוזה (Siracusa), הר הגעש ההפכפך אטנה והאיים האאוליים: ליפארי (Lipari) התיירותי, פאנאריאה (Panarea) היוקרתי, וולקאנו (Vulcano) הסלעי וסטרומבולי (Stromboli) יורק האש. סיציליה, במיקום אסטרטגי בים התיכון, והאי הגדול ביותר בארכיפלג, קסם מאז ומתמיד לגלי מתיישבים ופולשים, ושרידיהם כוללים מקדשים יווניים, עתיקות רומיות, כנסיות ומבצרים נורמאניים וכיפות ערביות וביזאנטיות. הסיציליאנים נותרו קשורים קשר אמיץ לאדמה, למרות החום הקיצי שעלול להיות לוהט ממש. פרט לחופים היפהפיים, בקרו גם בקתדרלה המרהיבה מהמאה ה-12 במונריאלה (Monreale) ובעיירה התיירותית טאורמינה (Taormina), על המקדש היווני שבה, הגנים הציבוריים, הארמון, הקתדרלה והחופים. סרדיניה האי סרדיניה (באיטלקית: סרדניה) יושב על-ידי היוונים, הפיניקים, הרומאים, בני פיזה, בני ג'נובה והספרדים. למרות הפלישות אלה שמרו המקומיים (המכונים סארדי) על ייחודם ועל זהותם, ונותרו עם מבודד למדי. הנוף טרשי, וחיות הבר שעוד נותרו פה ייחודיות לאי, מחמורים לבקנים ועד נשרים אופייניים. קאליארי (Cagliari) הבירה מקסימה, ויש בה רובע מימי הביניים וחוף ים נהדר. מוקדי העניין הנוספים הם קוסטה ורדה (Costa Verde) הבתולי יחסית, החופים והמערות סביב המובלעת התיירותית אלגרו (Alghero), והטרקים בנוף של תרבות מסורתית בנפת נואורו (Nuoro). פסטום בפסטום (Paestum), מדרום לסאלרנו, נשתמרו כמה מהשרידים המעניינים ביותר מהמושבות של מאגנה גרקיה. זהו אתר עתיקות מסתורי, עם שלושה מקדשים דוריים הניצבים במישור זרוע פרחים, ובו מקדשי קרס ונפטון, פורום, באזיליקה וחומות. במוזיאון יש אוסף של אפריזים (פסי עיטור), שהוא חלק מאחד מאוספי העתיקות הגדולים בעולם. בהתאם לאווירת הקדומים, נמצא 12 ק"מ לתוך פנים הארץ אחד הפארקים המוגנים הבודדים בדרום איטליה, המכונה 'יערות דיאנה'. סן ג'ימיניאנו רק 14 מ-72 המגדלים המקוריים נותרו בסן ג'ימיניאנו (San Gimignano), אבל העיירה השמורה להפליא שבטוסקנה מכונה עדיין 'סן ג'ימיניאנו של המגדלים היפים'. המגדלים משקפים תקופה בתולדות איטליה, כששכנותיה היו תוקפניות ולוחמניות, ביתו של אדם באמת היה מבצרו, ובעל המגדל הגבוה היה גם בעל הדעה. ארמונות מלאים בחרכי ירי ומגדלים נישאים מקיפים את הפיאצות המרכזיות בעיירה, וטורה גרוסה (Torre Grossa) הוא המגדל הגבוה ביותר (54 מ'). קתדרלה רומאנסקית, מבצר מתפורר, כנסייה עתירת פרסקאות ומוזיאון נהדר ובו יצירות אמנות מהאסכולה של סיינה ופירנצה הם חלק מקסמיה של העיירה. איי טרמיטי 40 ק"מ מחצי האי גארגאנו שבמחוז פוליה, נמצאים שלושת האיים העיקריים בקבוצת טרמיטי (Tremiti): סן דומינו, סן ניקולא וקאפראיה (Capraia). האיים נותרו בתוליים למדי, ותמצאו בהם מפלט נהדר מהמולת החיים ביבשת. בסן ניקולא ניצבת כנסיית סנטה מריה, שנוסדה במאה ה-11 על-ידי נזירים בנדיקטיניים, ובה פסלה של 'המדונה החומה', פסיפס רצפה מהמאה ה-11 וצלב ביזאנטי. בסן דומינו יש חופים חוליים, מפרצונים חבויים, בריכות סלעיות ומערות. צ'ינקווה טרה אם תמצמצו, אתם עלולים לפספס את חמשת הכפרים המקסימים של צ'ינקווה טרה (Cinque Terre), אבל לא תסלחו לעצמכם על כך. הם יושבים באזור הררי וסלעי הגובל בחופי ליגוריה שבצפון מערב המדינה, ועד עכשיו טרם גילו אותם האוטובוסים של הטיולים המאורגנים. הכפרים מקושרים ביניהם בשביל נופי המתפתל על הגבעות, דרך כרמי זיתים וגפנים, ואין בהם מכוניות. ריומאג'ורה (Riomaggiore) משקיף על מפרצון זעיר, וסירות הדייג מושלות בכיפה: לאורך החוף ואפילו בכיכר הקטנה. 'סמטת האוהבים' מקשרת בין הכפר לבין מאנארולה (Manarola), הכפר הציורי מבין החמישה. קורניליה (Corniglia) אינו מיועד לבעלי לב חלש, שכן הוא יושב מעל המים וניתן להגיע אליו רק דרך מדרגות מפחידות. מוורנאצה (Vernazza) נשקף הנוף היפה ביותר של הים, והטיילת והפיאצה שלו משקיפות על המים. ולבסוף, מונטרוסו (Monterosso) משקיף על החוף היחיד באזור, ויש בו פסלים ענקיים שגולפו בסלעים החולשים על הכפר. תחבורה טיסות הפנים יקרות ולא משתלמות יחסית לנסיעה ברכבת או באוטובוסים, המשוכללים והיעילים. האוטובוסים מהירים ואמינים, בין אם מדובר בקווים המקומיים המקשרים בין כפרים קטנים ובין אם מדובר בקווים הבינעירוניים. הנסיעה באוטובוס כדאית במיוחד אל היעדים שאליהם לא מגיעות רכבות. קווי הרכבת של החברה הממשלתית ושל חברות פרטיות חוצים את המדינה לאורכה ולרוחבה, והם נוחים, זולים ויעילים. מעבורות מפליגות מנאפולי לסיציליה, ואילו אל סרדיניה תוכלו להפליג מג'נובה, מליבורנו ומנאפולי. אם תרצו לראות כל חור, הנסיעה ברכב שכור היא הדרך הטובה ביותר להתרחק ממסלולי התיירים השחוקים. הדרכים באיטליה טובות ברובן, ויש רשת מעולה של אוטוסטרדות, אלא שבהן יהיה עליכם לשלם אגרה. מתי ואיך להגיע איטליה במיטבה באביב (אפריל-מאי) ובסתיו (אוקטובר-נובמבר). בעונות אלה, הנוף מרהיב, הטמפרטורה נעימה, ויש פחות תיירים. לא כדאי לבקר כאן באוגוסט, שכן זו התקופה שבה רוב האיטלקים יוצאים לחופשה השנתית, ורבים מבתי העסק והחנויות סגורים. עונת הסקי נמשכת בדרך-כלל מדצמבר עד סוף מרץ; תנאי השחייה טובים במיוחד בין יוני לספטמבר; ויולי עד ספטמבר הם החודשים הטובים ביותר לטיולים ברגל באלפים. ככל שתדרימו, כך תוכלו לשהות באיטליה גם אל תוך נובמבר ודצמבר מבלי לחוש את החורף הקשה. כדאי לתכנן את הביקור גם לפי הפסטיבלים הרבים המתקיימים באיטליה; חג הפסחא, במיוחד, נחגג ברוב פאר, ובכל עיירה כמעט מתקיימות חגיגות לכבוד יום חגו של הקדוש המקומי. הטיסות אל איטליה רבות, והמחירים תחרותיים. כשיוצאים מאיטליה, כלול מס הנמל במחירו של כרטיס הטיסה. מאירופה, הכי כדאי לנסוע לאיטליה ברכבת. האוטובוסים הבינמדינתיים תכופים, אבל הנסיעה בהם לא תשווה לנוחות שבנסיעה ברכבת. מעבורות מקשרות את איטליה עם המדינות יוון, טורקיה, טוניסיה, מלטה, אלבניה, מצריים וספרד. מדריכי לונלי פלנט לאזור שתורגמו לעברית איטליה – המדריך המקיף, 980 עמ' איטליה, 187 עמ' רומא, 115 עמ' האגמים וצפון מערב איטליה, 143 עמ' ונציה, הדולומיטים וצפון מזרח איטליה, 125 עמ' פירנצה, טוסקנה ואומבריה, 157 עמ' סיציליה וסרדיניה, 125 עמ' אגן הים התיכון, 720 עמ' © 2003 Lonely Planet Publications Pty Ltd. © (עברית) שטיינהרט קציר מוציאים לאור בע"מ, 2003. כל הזכויות שמורות.

קישור קרוב : אגם גארדה   הרביירה האיטלקית